1. מספר נתונים מעניינים מהלילה:

• ניו יורק קוטפת 4 כדורים חוזרים יותר מיוסטון ובכל זאת יוסטון זורקת 17 פעמים יותר מהשדה ו-19 פעמים יותר מקו העונשין. איך? באמצעות ההגנה שהובילה ל-16 חטיפות, שהיוו חלק מ-21 איבודי כדור של הניקס. כמו כן, מספר הכ"ח מעט מרמה, כיוון שבעוד שהניקס לקחו 5 כ"ח בהתקפה, הרוקטס עשו זאת 17 פעמים.
• 2 שחקני הקו האחורי של בוסטון, אייברי ברדלי ואייזה תומאס, ששיחקו מעל 30 דקות כל אחד, לקחו כמות היסטרית של כדור חוזר אחד. ביחד! הנתון הזה מהווה את רוב הנחיתות הברורה בריבואנד מול אורלנדו שלקחו 20 כדורים חוזרים יותר.
• לואיס סקולה, פאוור פוורוד בגובה 2.06 מטרים, קלע הלילה פעמיים מחוץ לקשת השלוש ואף לא פעם אחת בתוכה (מהשדה).
• לאחר שהודיע על פרישה בסיום העונה, קובי בראיינט זרק הלילה 20 פעמים מהשדה וקלע אותן ב-20%. תמות נפשי עם אינדיאנים?

2. אף על פי שכל נושא פתיחת העונה של גולדן סטייט נטחן לעייפה, בכל זאת עוד מספר נקודות קצרות:

• אני חייב להודות שטעיתי. הייתי בטוח שהמרדף שלהם אחר השיאים והמספרים יגרום להם לשחק באינטנסיביות גבוהה מדי, במשך פרקי זמן ארוכים מדי ולתת דקות רבות מדי לשחקנים המרכזיים, בדגש על סטפן קרי. אז לא ממש – המרדף אחר השיאים גורם להם להיות עד כדי כך מפוקסים, שהם גומרים את המשחק מוקדם ודווקא יכולים לשמור כוחות. כלומר, המרדף אחר השיאים רק גורם להם לשמור אנרגיה להמשך העונה ומשפר את חלוקת הדקות. וכמו שהגדיר את זה יפה רונן דורפן: "קבוצות ה-NBA מתחלקות לשתיים – כאלה שמצדיקות שקרי ישחק מולן ברבע הרביעי וכאלה שלא."
• המנוחה של קרי ברבעים האחרונים, יש לציין, נובעת, לעניות דעתי, מהיותו שחקן שפרח מאוחר. למה אני מתכוון? לדעתי, אין קשר יותר מדי לאופי. אתה לא מגיע להיות השחקן הטוב בעולם בלי להאמין בעצמך ברמה שמרבית בני האנוש יכנו "נרקסיזם". העניין הוא שלקרי אין מרדף אחרי סטטיסטיקות קריירה לעניין המורשת, זולת השלשות, וכאלה הוא משיג מספיק כדי לסיים את הקריירה בראש הרשימה בפער ניכר. שימו לב ששחקנים אחרים שהגיעו לליגה מוקדם והחלו לייצר מספרים די מהר בהחלט חושבים על כך. אז נכון שמדי פעם גם הם נחים ברבע הרביעי בתבוסות, אבל זה הרבה יותר נדיר. שחקנים כמו קובי בראיינט, לברון ג'יימס וקווין דוראנט משחקים לפעמים עוד כמה דקות כדי לשפץ דף סטטיסטיקה, הואיל וברמת הקריירה כל המשחקים האלה מצטברים לכדי רכיב שאינו בטל בשישים. קרי וד' אמותיו יודעים שהוא לא שם. הוא לא יכנס לרשימת 5 השחקנים שצברו הכי הרבה נקודות או למוסרים הגדולים ביותר וכיו"ב. לפיכך אין שוב שלב, אפילו בזמן זבל, בו המערכת צריכה לראות את טובתו של השחקן לפני טובת הקבוצה (קרי, מנוחה של הכוכב), רק כדי שנפשו תהיה מעט שקטה יותר עם עוד 5 נקודות.

3. שמעתי שדיוויד בלאט אמר, בפסק הזמן לפני המהלך המנצח של קליבלנד נגד ברוקלין: "תנו את הכדור למספר 23 וזוזו הצידה." האם פיל ג'קסון מודע לזה שדיוויד בלאט גונב ממנו תרגילים?